Bousbir היה רובע סגור, ראשון מסוגו, שהוקם בשנות העשרים בקזבלנקה, מרוקו, בתקופת הקולוניאליזם הצרפתי (1912-1956). הוא הוקם לשם הסדרה שיטתית של שירותי זנות שניתנו לאלפי חיילים, מקומיים ותיירים מרחבי העולם, באווירה אקזוטית ותחת פיקוח משטרתי ורפואי דרקוני. רובע זה נעשה במהרה ליעד תיירות המין הגדול מסוגו בעולם ומתחמים דומים לו הוקמו בהשראתו ברחבי הקולוניות, בכינונם תעשיית תיירות מין המושתתת על כליאת אלפי נשים מוסלמיות, יהודיות ונוצריות ושעבודן. הרובע נסגר בבושת פנים ובדממה במחצית שנות החמישים, עם נפילת המשטר הקולוניאליסטי הצרפתי במרוקו. 

הרובע הושתת על תפיסה עירונית קולוניאליסטית, היוצרת הפרדה מרחבית והיגיינה מוסרית כדי לשלוט בנשים שכונו לעתים "נערות ציבור" (filles publiques) ולעיתים "נערות כנועות"(filles soumises). בוסביר, בסיוע מסעי פרסום יזומים, נעשה במהרה לסיפור הצלחה: האתר משך אליו אלפי מבקרים מידי יום – חיילים, מלחים, תיירים מרחבי העולם וגם מקומיים שמצאו בו נשים ונערות בגילאי 12 עד גיל 21  (הממוצע) שאולצו להפיח חיים בפנטזיה אקזוטית של הרמון נשי שכמו נלקח מתוך סיפורי אלף לילה ולילה.

בוסביר שפע בתי תה וקפה, מסעדות, קברטים, מופעי מוזיקה וריקודי בטן, בתי קולנוע, חנויות נוחות, מספרות ואפילו חמאם. הרובע שימש כעיר בתוך עיר וההתנהלות בו תאמה לפרקטיקות קולוניאליסטיות וסטנדרטים כפולים משפטיים שהבדילו בין אירופיים לבין ילידים שהתקיימו במרחב הקולוניאליסטי כולו, כדוגמת הקצאת ימים נפרדים לכניסת קולוניאליסטים ובני המקום אל המתחם.

הסדרת הזנות בתוככי בוסביר, באמצעות פיקוח בריאותי ומעקב משטרתי, הייתה חלק ממדיניות קולוניאלית רחבת-היקף שתכליתה שליטה חברתית וניצול כלכלי. כך, בוסביר שימש כמעין מיקרוקוסמוס של יחסי הכוח הקולוניאליים, בהצגתו לראווה את יחסי התלות המתקיימים בחברה בין סחר בבני אדם, אימפריאליזם מיני ותרבותי והמבט הקולוניאליסטי. מאחורי הקלעים של אתר השעשועים המצליח התקיים למעשה מחנה מעצר, שוק נשים, שמתחומיו הנערות והנשים הורשו לצאת רק לשעות ספורות בשבוע באישור מיוחד. עם נפילת המשטר הקולוניאלי נסגר מתחם זה, וצרפת ומרוקו פעלו להעלמת זכר מחנה הכפייה המוזהב בו נשים נכלאו ושועבדו בתנאים מבעיתים.